כליאת שווא 

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il

חופש הפרט הוכר כזכות יסוד הן בחקיקה והן בפסיקה הישראלית, שלילת חירותו של אדם בדרך של כליאת שווא מהווה גם עוולה נזיקית שמטרתה להגן על זכות האדם לחירות, ועל כן חלה החובה לצמצמה למקרים בהם היתה כוונה והצדקה לפגוע בזכות זו. כליאת אדם תחשב ככליאה כדין רק אם דין מיוחד מעניק לכולא סמכות לכלוא את הכלוא בנסיבות הענין. כל כליאה אחרת תחשב כשלילת חרות שלא כדין (ע"א 219/79 ירמלוביץ נ´ מ"י, פ"ד לה(3) 766). בפסק דין ת"א 6957/00 קולווין נ´ סמואל ואח´ (טרם פורסם) שניתן לאחרונה בבית המשפט השלום בירושלים נפסקו פיצויים חריגים בסך של 60,000 ש"ח לאדם שעוכב שלא כדין, בתחנת המשטרה, לפרק זמן העולה על המותר ואף נכלא שלא כדין בתא צר בעת עיכובו ולבסוף נעצר, הותקף ונפצע ושוחרר כעבור יומיים . בית המשפט קבע כי העיכוב נועד למטרת חקירה, גבית עדות, בירור וכיוצ"ב, אולם אסור שעיכוב כאמור יגיע לכדי שלילת חירותו של אדם, וכליאתו בתא המעצר. במהלך העיכוב מזומן המעוכב להתלוות לשוטר לשהות בתחנת משטרה, וזאת לצורך השגת מטרת העיכוב ואין לשלול את חופש התנועה של המעוכב במידה העולה על הנדרש לצורך המטרה שלשמה עוכב.בית המשפט ראה בהליכי הכליאה ושלילת חירותו של התובע כפסולים , ופסק פיצוי של 50,000 ש"ח בגין נזק שאינו ממוני ופיצוי גלובלי נוסף על פי שקול דעתו בסך של 10,000 ש"ח.




רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il